הקרנף

פורסם בפייסבוק ב4.1.2020


-"אז מה למדת מכל זה?" -"עדיף לומר את האמת, כי השקר תמיד מתגלה בסוף ואז העונש חמור יותר" -"זה ממש לא מדויק" -"לא הבנתי, מה? מה הכוונה?" -"הכוונה היא שהשקר לא תמיד מתגלה ולא בהכרח העונש חמור יותר" -"אז, רגע, מה? מה?" - "אם החלטת לא רק להסתיר את האמת, אלא גם לשתף פעולה עם תחזוקת השקר, אם הסתכלת לי בעיניים ושיקרת במשך שעה, אז השאלה הגדולה כאן היא לא האם בהכרח היית נתפס או מהו העונש, אלא מי בדיוק אתה רוצה להיות".


אני חושב שאף אחד מאתנו אינו 'טלית שכולה תכלת'. לפעמים אנחנו מועדים ולפעמים אנחנו מסתירים. אני מכיר הרבה אנשי אמת, טובים ומוסריים, אך אני לא חושב שפגשתי מישהו שטרח לנדב תמיד את כל האמת בכל מצב. יחד עם זאת, לכל אחד מאתנו צריך להיות גבול מסוים. גבול למעשים, גבול לשקרים, גבול מוסרי כלשהו. גבול שלא נחצה לא בגלל העונש, אלא בגלל התחושה שזה לא נכון, לא ראוי. הגבול הזה מגדיר אותנו והוא נקבע לא כאשר זה קל, אלא כאשר אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

עם הגשת כתבי האישום נגד נתניהו קראתי כי אמר השר לוין שהמעשים של נתניהו הם ''לכל היותר בתחום האתי'' וחשבתי לעצמי, מתי היה התחום האתי בשפל כה חמור? איך הגענו למצב בו כל כך הרבה אנשים הגונים לא עוצרים ואומרים ''פלילי או לא פלילי, זה לא ראוי, זה לא מקובל עליי''. באין גבול אתי התהייה המטרידה אותי הכי הרבה היא- אם המעשים האלו מקובלים על כל האנשים שלא יוצאים נגדם, אנשים מכובדים שהחשבתי כבעלי יושרה, האם זה אומר שגם הם למעשה פועלים או מאשרים לעצמם לפעול כך?

האם איילת שקד מבקשת, כמעשה שבשגרה, מתנות בשווי עשרות עד מאות אלפי שקלים ממקורבים ובעלי אינטרס? האם גלעד ארדן כשר התקשורת ניהל משא ומתן בוטה על חקיקה תמורת הבטחות לכיסוי חיובי שלו בעיתון? האם משה כחלון כשר תקשורת או אוצר מינה אנשים שינהלו קשר צמוד עם בעלי הון ויקדמו אינטרסים שלהם תמורת ידיעה כזו או אחרת עליו, על אשתו או ילדיו?

אם, מבחינה אתית, הם לא חושבים שזו חציית גבול, אז מדוע שלא יעשו זאת? מדוע שלא יעשו זאת כולם? אנשים מסבירים זאת במחיר. אם יצהירו פומבית שזה הגבול המוסרי אותם אנשים עלולים להיפגע פוליטית באופן אישי או שהשלטון בו הם תומכים עלול להתערער. אבל בלי מחיר, אין משמעות לאתיקה ולמוסר. אם הכל זה אך ורק אינטרס, אז אבדנו.

אני שייך לאנשים החושבים שבסוף הפלונטר הפוליטי ייפתר, כך או אחרת. בין אם נתניהו יישאר לעוד קדנציה או לא, לא על כך תיפול הדמוקרטיה או המדינה. תהיה התוצאה הפוליטית או המשפטית אשר תהיה, בסוף יגיע היום שאחרי. ביום הזה, אני חושש יותר מכל, נישאר עם חלל חינוכי גדול. כי בהיעדר דוגמה אישית והפגנת עמוד שדרה, קשה יותר ויותר להסביר מדוע יש ערך לאמת ולמה ראוי לפעמים לשלם מחיר. כאשר מה שנשקף לנו מהמסך מלא בקרנפים, מסובך לשכנע תלמיד שקרן הצומחת לו על הפנים היא לא משהו להתגאות בו, אלא משהו שעדיף להימנע ממנו או, לכל הפחות, להסתיר.

Drop Me a Line, Let Me Know What You Think

© 2023 by Train of Thoughts. Proudly created with Wix.com