לדבר על שלום- יוקופאס ראשון שלי

פורסם בפייסבוק ב28.10.2016



כולם מדברים על צדק, אף אחד לא מדבר על שלום

אתמול חזרתי מהעבודה רק ב2 וחצי בלילה. הבנתי שאני כבר עייף, אבל פשוט לא יכולתי לעזוב מרוב עניין. השיחות עם התלמידים נמשכו עוד ועוד.

זה היה הלילה השני והאחרון של כנס הנוער הבינלאומי בנושא שלום וקיימות במזרח התיכון ובו אירחנו משלחות מבתי ספר מהגדה ועזה, מירדן ומזרח ירושלים, מעמק חפר וחיפה ומהכפר הירוק, כמובן.

כישראלי, יש לי הרגשה שרק השימוש במילה שלום הפך לדבר גס ומצורע.

אני בהחלט יכול להבין איך זה קרה, אך גם לא מוכן להסכים להתכופף בפני התכתיב הלא כתוב הזה. הכנס הזה, שהיה מבצע מורכב במיוחד, הראה לי דבר והיפוכו.

מצד אחד, עד כמה תקווה וכוח יש במפגש ובאומץ של הילדים והמורים שלהם להשתתף, להגיע אלינו פיזית, לדבר ולהיפתח. מצד שני, עד כה מרפת ידיים היא הצפת הקשיים העצומים העומדים בפני כל חתירה לשלום. החשיפה הישירה לסיפורים על סוגי החיים והמשטרים השונים שלנו, למגננות האוטומטיות על הזהויות, לדינמיקות בתוך העולם ערבי ולדינמקות בתוך החברה הישראלית-יהודית, וכמובן בין הצדדים השונים, גרמה לי לחדד את התובנה הידועה שחתירה לשלום היא משימה קשה ביותר, ברוב הרגעים היא נראית לי בלתי אפשרית.

ברגע מסוים על הבמה בפאנל "תלמידים מראיינים מחנכים על השאלה באיזו מידה נוער יכול לעשות שינוי?" שאלו אותנו אם אנחנו לא מצפים מהנוער ליותר מידיי כאשר אנחנו אומרים שהם צריכים להוביל שינוי. נתתי קודם לאחרים לענות כדי לחשוב ואז אמרתי שלא. אנחנו מצפים להרבה, לא ליותר מידיי. אנחנו מצפים מהנוער לעשות דברים קשים, אבל אלו דברים ששווה לעשות אותם וזו חלק מהמשמעות של חינוך. ולא פחות חשוב מכך, את הדברים הקשים האלו אנחנו צריכים לצפות גם מעצמנו, הבוגרים. אנחנו צריכים להיות מסורים לשינוי הדברים שחשובים לנו לאורך החיים, לא רק בנעורים ולא רק בבגרות. (אמרתי את זה באנגלית, כך שזה בטח היה נשמע אפילו פחות רהוט ממה השצלחתי לנסח עכשיו מהזיכרון).

אז אני יודע שהיום מקובל יותר לדבר על צדק ועל שוויון, על החברה הישראלית פנימה. שזו שיחה לא קלה בפני עצמה שאני שותף בה. אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לוותר על השיחה המדינית, מורכבת, כואבת ונפיצה ככל שתהיה. וכן, אני חושב שאנחנו גם צריכים להתעסק בשלום, כיעד קרוב או רחוק. לא אפרט עכשיו באיזו דרך להתעסק, אבל אני בהחלט חוזר לחשוב על זה וקולט כמה אני לא יודע וכמה עוד עליי להעמיק. נראה לי שזה תקף להרבה מאתנו.

הכנס בנתיים כבר נגמר והתחלף באירוח משלחת מגרמניה לפעילות מודל או"ם. באמת שאין רגע דל.