פורסם בפייסבוק ב24.8.2018
ביום ראשון נפתח את שנת הלימודים בבית הספר וזה יהיה יום שמח מאד, אך גם מעט עצוב עבורי. אחרי שש שנים וחמש כיתות חינוך לא אהיה מחנך כיתה יותר. שנתיים של ניהול תוך כדי חינוך כיתה הסתיימו בויתור המקצועי הכי גדול שעשיתי עד כה לטובת הניהול.
יחד עם חינוך הכיתה אפרד מההחלטה החינוכית הכי חכמה שלי- המחברת. מחברת ההתכתבות עם התלמידים ליוותה אותי מהרגע הראשון בו הפכתי למחנך והייתה הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהסכמתי להיות מחנך ממלא מקום אי שם ב2013. התחלתי עם 41 מחברות אישיות שבכל שבוע לקחו אותי לתוך עולמם של התלמידים שבחרו לשתף אותי בקשת רחבה של חוויות, לבטים, שאלות, רעיונות, בדיחות ותסכולים. ופעמים רבות בחרו לא לשתף. שבתות של קריאה וכתיבה, מחשבות על תגובות ושאלות הולמות, צפייה לעוד סיפור ולעוד התייחסות. ההתרגשות בעת חלוקת המחברות חזרה. דבר כה פשוט עבד ולימד אותי שיעור מזודקק בחינוך.
אי אפשר לחשוד בי שאני חסיד גדול של מחברות. זכורה לי עד היום ישיבה פדגוגית שניהלתי שהתלהטה עד כדי שאחד המורים פנה אליי בדברים שהיו (בערך) כך ״ואתה האדם לדבר איתנו על הוראה?! אפילו מחברות אין לתלמידים שלך!״. וזה היה נכון.
בשנתי הראשונה כמורה מקצועי ויתרתי על המחברות ועבדתי עם הכיתות שלי על סיכומי שיעור ברוטציה בקבצי גוגל שיתופיים. מרבית השנה הקפדתי לעבור עליהם ולהעיר, אך התוצאה לא הייתה טובה כפי ששיערתי בתחילה ועייפתי מהמאבק להגן על הבחירה הפדגוגית הזו. בשנה לאחר מכן כבר החזרתי את המחברות, אך לא אתיימר לומר שהן היו לתפארת. אני לא מזלזל או מתפאר בכך, זו בכנות לא העדיפות שלי כמורה. אם מישהו רוצה להתייעץ בענייני בניית המחברת הראויה וסיכום איכותי אני כנראה האדם האחרון שכדאי לפנות אליו. זה לא כבוד גדול, אך זו האמת.
המחברת האישית היא סיפור אחר לגמרי. היא מספרת הרבה על מה שאני מאמין בו בחינוך וגם בהוראה. המחברת מנוהלת על ידי התלמיד והוא המחליט מה לשתף, על מה לחשוב וכיצד להתקדם. היא בלתי צפויה. כמורה עצם הנוכחות שלך וההכוונה שם היא המשמעותית ולא השיפוט והתוצאה. היא מקום של דיוק ורגישות אשר ניתן לאתגר בו, לתת בו מקום גם לאמת וגם לספקות. המחברת מאפשרת תקשורת ישירה ואישית בזמן הנוח לכל צד, מאפשרת להגיע לעשרות תלמידים בלי תחרות. אמנם המחברת מיועדת לכיתת חינוך, אך רבים מהעקרונות שלה עיצבו את תפיסתי גם כמורה מקצועי ובראשם את השאיפה ללמידה דו סטרית.
עם השנים כמחנך מגבלות הזמן (ולאחר מכן גם השפה) גרמו לי להשקיע פחות בתקשורת השוטפת דרך המחברות ואיכותן ירדה. על כך הצטערתי כל שבוע ושבוע. אך ודאי יש במערכת מורים נחושים ומסורים שיכולים לעמוד באתגר ולקחת מחברת פשוטה ולהפוך אותה לעולם מופלא.
לכבוד פתיחת שנת הלימודים הבאה, אם אני צריך לבחור רק טיפ אחד מכל שלל העצות שיש לי הוא יהיה, חד משמעית- המחברת.
Comments