מכתב לתלמידים המבקרים בכנסת

נשלח לתלמידיי לשעבר לרגל ביקורם בכנסת במאי 2015


תלמידות ותלמידיי י1 וי7 היקרים לי מאד,


התרגשתי לגלות שהיום תלמידיי כיתות האזרחות הראשונות שלימדתי יגיעו לסיור בכנסת ישראל. מכיוון שלא יכולתי להצטרף אליכם, החלטתי לא להתאפק ולכתוב לכם כמה מילים.


אתחיל בגילוי קטן: המחשבות הראשונות שלי על הוראת אזרחות התחילו בעמק המצלבה שנמצא ממש מתחת לכנסת, תוכלו לראות אותו בקלות מהחלונות במשכן. כמעט שלוש שנים הדרכתי סיורים בכנסת כמו זה שאתם עושים היום ופגשתי מאות, אם לא אלפי, תלמידים מכל הארץ. בסוף כל הדרכה הלכתי מהכנסת דרך העמק לכיוון הדירה בירושלים וחשבתי על ההדרכה שהייתה. לרוב, אלו היו מחשבות קשות. פגשתי תלמידים שלא הכירו כמעט שום דבר באזרחות, לחלקם הגדול גם לא היה אכפת והכי נורא בעיניי, לרובם המוחץ לא היה מושג איך להשפיע על המציאות במדינה שלנו וגם לא אמונה שהם יכולים לעשות זאת. הכנסת הייתה נראית להם מקום זר ומנותק. חשבתי שזה מצב בלתי נסבל במדינה שלנו, בורות, אדישות וחוסר אונים שכאלו.


דמוקרטיה, כמו שאתם יודעים, מבוססת על העם, על האמון שלו ועל המעורבות שלו. לאט לאט התגנבה המחשבה שהמקום שלי הוא בחינוך, ללמד בצורה נכונה ועדכנית את המקצוע החשוב הזה שנקרא אזרחות.

בשנה שעברה עברתי יחד אתכם חוויה מתקנת. אולי נראה לכם שרק אתם למדתם, כי אתם התלמידים, אך גם אני למדתי מכם. החזרתם לי את התקווה ונתתם לי מוטיבציה להמשיך בדרך. יש עוד הרבה עבודה לעשות, אבל אין כמו הצעדים הראשונים.


אני מקווה שהרגשתכם היא שאתם מגיעים לסיור הזה בשלים וחכמים. הלוואי ותחושו במסדרונות הכנסת שהמקום הזה שייך לכם, שאתם מכבדים אותו ומאמינים ביכולתכם להשפיע על הנעשה בו, היום או בעתיד. אל תשכחו שזה מקום עבודה, עבודה שצריכה להיעשות עבורכם ועבור שאר הציבור. נסו להתעלם מרעשי הרקע, בתקשורת למשל, שאומרים לכם שהכל משחק ו'עבודה בעיניים', רק כך תוכלו להבחין באנשים שכן עושים מלאכתם ברצינות וללמוד עוד טיפה על איך המקום הזה פועל.


הסתכלו טוב טוב על המליאה, על חדרי הועדות ואפילו על המזנון. דמיינו את עצמכם שם. אולי אתם אלו שתשבו בדיון ועדה, תציעו שאילתה, תסתובבו בקומת הממשלה או אפילו תנאמו במליאה. המקום הזה צריך אתכם, כאזרחים פעילים או כנבחרים, שתנהגו באכפתיות, בסובלנות, בחריצות ושתנהיגו את המדינה הזו לעתיד טוב יותר. כאן זה קורה. לא רק כאן, אך בהחלט גם כאן.


אתם העתיד. גאה בכם ובטוח שתסבו הרבה גאווה לכפר כנציגיו בסיור.

שלכם,

גילי

נ.ב.

היום אנחנו חוגגים את חגה של העיר המיוחדת, המורכבת והיפה בעולם. עיר שאני אוהב מאד. אם תעצרו בטרקלין שאגאל בכנסת ותביטו בשטח השמאלי (שטיח ההווה), תוכלו לראות אותה מוקפת בבועה, סימן לכך שבזמן הכנת השטיחים חלקים מהעיר עוד היו בגדר חלום בלתי מושג (שנת 66'). לא עוד. הביטו בחלונות הכנסת ותוכלו לראות אותה, כולה במרחק נגיעה, פתוחה עבורכם שתגיעו. ירושלים היא עיר שרבים מרבים לדבר עליה, אך מעטים דואגים באמת לחיים בה, לחופש ולפתיחות. אל תאכזבו, בואו, תלמדו את העבר, תחגגו את ההווה ותדאגו לעתיד טוב לכולם. יום ירושלים שמח!