פחות

פורסם ב7.9.2018


שנת הלימודים נפתחה ואיתה עשתה עיריית תל אביב טעות קשה והחמיצה הזדמנות שאפשר רק לחלום עליה- ללמד פחות.


לעיריית תל אביב הייתה הזדמנות נדירה (כעיר החזקה ביותר בישראל ואולי היחידה שיכולה להתמודד בעוצמה מול משרד החינוך) לומר- ״אין לי מספיק מורים ולכן אלמד פחות בבתי הספר״. אין דבר בריא יותר מכך.


תלמידיי ישראל זקוקים לפחות: פחות שעות הוראה פרונטליות, פחות מקצועות, פחות בחינות, פחות מורים המלמדים כל תלמיד, פחות שעות בכיתה, פחות מורים בכללי.

תלמיד בכיתה ט׳, למשל, יישב מעל 30 שעות בכיתה בלמידת 10-12 מקצועות וכנראה יפגוש 10-12 מורים כל שבוע. רשויות המשקיעות יותר לרוב יגדילו את מספר השעות לכיוון 40 ויוסיפו עוד מורים. כך נראה סיוט. זה המתכון להתשת תלמידים ומורים. רדיפה אחר עוד הספקים ועוד זמן. זו הדרך לגרום לתלמידים לגעת באופן שטחי בכמה שיותר דברים ש״חייבים ללמוד״ ולהיות צרכנים פאסיביים של ידע. זו הדרך להשיג כמה שיותר מורים שימלאו כמה שיותר ״חורי הוראה״ במקום להפגיש תלמידים עם מעט מורים מעולים שנבחרו בקפידה ויש להם הרבה זמן ללמד פחות.

כך שומעים בקיץ מנהלים במצוקתם האומרים ״מבחינתי שיהיה מטאטא עם תעודת הוראה, העיקר שיעמוד שם מישהו״. כי זו המטרה מספר אחת- להכניס מישהו לכיתה. חלילה שהמשרד וההורים לא יחשבו שיש שעת הוראה בתקן שלא אויישה. שעת ההוראה יכולה להיות גרועה, אבל לפחות היא תהיה. לא לכך זקוקים התלמידים.

תלמידים זקוקים ליותר: יותר העמקה בכל מקצוע, יותר בחירה, יותר זמן עבודה עצמי וחקר בבית הספר, יותר ליווי רגשי וטיפוח חברתי, יותר השראה, יותר תזוזה, יותר חשיפה לעולם מחוץ לבית הספר, יותר התקדמות אישית, יותר הפרדה בין הקניית ידע ועבודה עם ידע, יותר אקטיביות, יותר אחריות, יותר מעורבות.

בית הספר יכול לחלק את הזמן היטב בין ישיבה בכיתה ובין עבודה באופן שיצריך פחות שעות הוראה ויותר ליווי והכוונה. ניתן ללמד בכיתות גדולות עם פחות מורים ולפנות זמן ללמידה קבוצתית ואישית. אפשר לתת יותר זמן למורים להתכונן, לשתף פעולה ולהעמיק. אפשר להשקיע יותר במחנכים, בהוראה תומכת, בליווי רגשי, בטיפוח קריאה וכתיבה- ביסודות. אפשר גם לתת לתלמידים יותר זמן במעבדות, יותר זמן בספריות, יותר זמן בטיולים, יותר זמן בחקר, יותר זמן באומנות. אפשר.

המעבר לשם דורש כאב של שינוי. קיצוץ במקצועות, הפחתה במספר המורים הנכנסים ללמד שיעורים יחד עם צמצום מספר השיעורים והכנסת אלטרנטיבות לימודיות. בהתחלה זה ייראה פחות, זה ירגיש פחות ובסוף זה יהיה הרבה יותר.

ושלא תבינו אותי לא נכון, הכשרת מורים מקומית, ייעודית ומחוברת לשטח היא דבר מבורך וצעד מקצועי בכיוון הנכון. שאפו לתל אביב (באמת). אבל עוד יותר נכון יהיה להכשיר פחות מורים. להכשיר טוב יותר עוד מורים שיעמדו בתקן זה פשוט לתחזק את הזרמת החמצן למערכת ההנשמה המלאכותית המשמרת את בית הספר כפי שהוא היום. זה כואב להתנתק מהמכונה, אך הכרחי. תל אביב עשתה צעד חלוצי שיקל קצת על הכאב בעוד שהייתה יכולה לעשות צעד מהפכני שיציל את המערכת. כמו שאומרים- ״היא לא מימשה את הפוטנציאל שלה״...


*הפוסט התייחס לכתבה מ'דה מרקר':

https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6433332?fbclid=IwAR2TeUtcDDP3n2blM32euy_KIY1_n1I8Y-cRp440aQFIce_iBAlnOoGL81o