לידיעת נפתלי בנט: אין לך שליטה על הידע של התלמידים

פורסם ב'דה מרקר' ב31.5.2015

https://www.themarker.com/opinion/1.2648624


שר החינוך, נפתלי בנט, עלול לעשות טעות גדולה עם כניסתו לתפקיד. לאו דווקא מפני שהוא נפתלי בנט, כי אם מפני שהוא שר. ככל השרים, הוא ודאי מחזיק תפישות לגבי המשרד והתחום שעליהם יהיה אחראי - תפישות הנשענות על המוכר, על העבר.


בנט מועד להתפתות ולחשוב שיש ביכולתו לקבוע מה ילמדו ילדי ישראל. אין לו באמת יכולת כזאת. הוא יוכל להגדיל ולהקטין תקציבים, להרים ולהוריד פרויקטים, לשחק בלוחות הזמנים ובמערכת השעות, לחדש נושא שנתי - אבל אין ביכולתו לשנות את המציאות שבה הידע אינו מוגבל, וכבר מזמן אינו מונחל מלמעלה.


הטעות האופטית הזאת נובעת מאשליה מתפוררת, אשליית השליטה - הרי שליטה בידע היא עיסוק מרכזי במערכת החינוך, וקשורה בשאלות כמו מה ללמד, כמה ללמד, מה אסור ומה מותר. מכאן נובעת האמונה שלשר החינוך יש שליטה על חינוך ילדי ישראל. השליטה אינה נתונה בידי שר החינוך. רכבת השליטה יצאה כבר מהתחנה, וכנראה שאי-אפשר לעצור את ביזור הכוח החינוכי והלימודי בישראל, שעובר לשטח - למורים ולתלמידים.


לפני כמה שנים נכחתי בדיון בוועדת החינוך של הכנסת על ספרי לימוד באזרחות. כולם ייחסו לדיון חשיבות עצומה, אבל היה בו משהו מגוחך. עד כמה הספרים האלה חשובים? האם באמת מה שכתוב בספר הוא מה שהתלמידים יודעים - מה שהם חושבים שהוא נכון, מסמך הידע המרכזי שהם חשופים אליו? אני מניח שכל מי שמלמד אזרחות, וגם מקצועות אחרים, יודע שזאת תפישה מיושנת. המורים הפסיקו להיות מקור הידע הבלעדי של התלמידים.


משרד החינוך יכול להשקיע אנרגיות עצומות בהכתבת תכנים, בדיקת ידע, אישור ספרים ופיקוח - אבל בכמה שניות כמעט כל תלמיד יכול להשיג מידע נוסף, לעתים אחר, באמצעות אצבעותיו המרפרפות על מסכי הסמארטפון. עוד תוכנית ועוד תקצוב לא יעזרו.


אשליית השליטה הזאת קורסת לנוכח השינויים העצומים והמתעצמים, בעולם הידע. אנחנו יכולים, למשל, לתכנן מערך שיעור למופת על תפקידיה של משטרת ישראל, אבל התלמידים ייכנסו לכיתה חדורי עוז לדבר על מאבק הישראלים יוצאי אתיופיה, ואף עמדה רשמית של משרד החינוך לא תוכל למנוע מהם לחפש על כך מידע בעצמם ולבקש לדבר על כך. אם נתעלם מכך, הרלוונטיות שלנו תיעלם.


כדאי שנמהר להפנים שמשימתנו היא לא להכתיב ידע או לשלוט בו - המשימה של אנשי החינוך היא להעניק תשתית של ידע והבנה, כדי שניתן יהיה לבנות עליה הרי ידע נוספים, גם באופן עצמאי. הכתבת הידע שייכת לעבר.


משימתו של השר היא לרענן את המערכת לפני שתאבד את חיוניותה. אם חפצי חיים אנחנו, עלינו להשתכלל בטיפוח מיומנויות הקשורות בידע - כריית מידע, שימוש נכון בידע, עשייה מבוססת ידע, פיתוח סקרנות, עבודת צוות וטיפול בדילמות של חשיפת ושיתוף מידע.


שר החינוך יכול להימנע מהטעות הצפויה, ובמקומה להתעסק בחיזוק המורים בהתמודדותם עם האתגרים העכשוויים - האתגרים שהמענה עליהם יקבע את גורלה של מערכת החינוך ושל איכותה. בידיו של השר לקבוע אם בתי הספר שלנו ישמשו אנדרטה לעולם השליטה הנעלם, או יהיו חוד החנית בעולם הידע והחדשנות. ברור איזו בחירה תיטיב עם עתיד המדינה. עכשיו על השר להכריע.

Drop Me a Line, Let Me Know What You Think

© 2023 by Train of Thoughts. Proudly created with Wix.com