N.o. Body

פורסם ב26.12.2015

מה מביא תלמידי כיתה ט' להסתובב בבית קברות ולהניח פרחים על קבר של אדם שנולד בגרמניה במאה הקודמת קודמת?


אז אני יודע שמתווה הגז וחקירות השב"כ והחתונה של הימין הקיצוני וחוק השבת וספר האזרחות וכל הדברים החשובים שקורים פה. אבל, עדיין נראה לי שחלקנו פספסנו את העובדה שבחודשיים האחרונים התאבדו בישראל שני טרנסג'נדרים, ברק קשת ומאי פלג.


כל שנה אני מלמד על קהילת הלהטב"ק, לרוב די בקצרה ובלי העמקה של ממש בט' שבמרכז ראשי התיבות. השנה הייתה שונה.

את העיסוק בנושא התחלנו הפעם עם מותה של מאי וצפייה בסיפור שלה שנחשפתי אליו בזכות הסרטון הזה ששיתף ניב: https://youtu.be/X51y9Mi0zxY דיברנו קצת, נעצבנו לא מעט ולמדנו. ואז, יצאנו למסע.

הלכנו בעקבות סיפור מרתק וכמעט נשכח על קרל באר שב1885 נולד כמרתה ועבר מסע שכלל התמודדות עם זהויות ומאבקים. מהיותו אינטרסקס, דרך פעילותו הפמינסטית לזכויות נשים וחייו כלסבית ובחירתו לעבור את הניתוח הראשון לשינוי מין ועד עלייתו ארצה בעקבות שלטון הנאצים בגרמניה וחייו כאן כגבר נשוי בעיר בת-ים. בסיפור נתקלתי במקרה במוסף השבת של 'הארץ' ושמתי לב לעובדה אולי שולית למראה והיא שקרל קבור בבית העלמין קריית שאול. בית העלמין הצמוד אלינו לכפר הירוק. בתור מורה שמאמין שצריך לצאת החוצה ולנצל את ההזדמנויות בסביבה הקרובה תהיתי רבות מה ניתן לעשות כשהשכנים של בית הספר שלך כבר אינם בין החיים. והנה הגיעה ההזדמנות.

קרל הוא שכן וככזה הלכנו לחלוק לו כבוד. לספר את סיפורו בלי פאתוס, בלי אמירות נוקבות או הטפות על קבלת האחר. פשוט סיפור, פיסת היסטוריה. ואדם שאפשר ללמוד מחייו על החברה וגם על סופים פחות עצובים.

התלמידים, אם תהיתם, לא היו נרעשים או נרגשים. הם גם לא נראו, כמו שמזהירים אותנו לפעמים, נורא מבולבלים. הם פשוט היו קשובים. התעניינו בסיפורו של האדם שפרסם את האוטוביוגרפיה שלו בשם העט 'N.o. Body' ובחרו בטבעיות, בניגוד לחששותיי שיירתעו, לראותו כאדם ולכבד את זכרו בהנחת כמה פרחים על קברו. השבוע הזה בשבילנו הוא לא 'אף אחד', הוא אדם.

Drop Me a Line, Let Me Know What You Think

© 2023 by Train of Thoughts. Proudly created with Wix.com