מאי 2024, חצי שנה לתוך המלחמה, סוף סוף מועצת הביטחון של האו''ם התכנסה לדיון מיוחד במצב החטופים והזמינו אותי לשאת דברים בפני הנציגים הרבים שהגיעו. סיפרתי את הסיפור המשפחתי שלנו מיום הטבח והמאבק לשחרור ירדן וכרמל מהשבי, דיברתי על החוויה של גפן האחיינית שלי. וגם על כך שאסור לנו לתת לבעלי התקווה ששואפת להרוס את העולם המערבי לנצח.

בשלהי אוקטובר 2023 חזרתי לארץ ממסע בברלין למען החטופים, למען אחותי ירדן, שנחטפה מקיבוץ בארי והייתה אז עדיין בשבי החמאס, היישר אל ספת הפסיכולוג. ישבנו שם שנינו בחדר ובינינו נפרס ים של דאגה, כאב, חשש עמוק, אפילו אימה. אף על פי כן, הדבר שהטריד את שנינו יותר מכול היה עניין אחר. סיפרתי לו שקשה לי להחזיק את האפשרות שהיא תחזור. שזה נראה כל כך טוב, טוב אדיר ממדים שכזה, יותר מדי טוב כדי להיות אמיתי, שאני מתקשה להתקרב אליו; אני פוחד. "ממה אתה פוחד?" הוא שאל אותי, ועניתי לו שאני פוחד שז

אני רוצה להתעכב רגע על הטייטל שלי היום- אח של ירדן ששוחררה משבי חמאס מגיל שלוש הייתי אח של ירדן, תמיד אח בכור וגאה. זה התפקיד המעצב של חיי, אבל מעולם לא הצגתי כך את עצמי בציבור, בטח לא בכנס כזה תחת הטייטל- אח של.. כל החיים אנחנו עובדים על ליצור לעצמנו זהות אישית, להציג את עצמנו סביב ההישגים או התפקידים שלנו, ופתאום בוקר אחד התחלתי להציג את עצמי קודם כל כאח של חטופה. בשטחי הלחימה בבארי פניתי לקצינים בתחינה לחפש את ירדן כאח של, זה הדבר היחידי שידעו עליי. אחר כך בתקשורת, אצל הקנ

"אהבה של מורה" זה סוג מוזר של אהבה אשר ניתן לדון בו מבחוץ, אך להבין אותו רק מבפנים... אתה באמת לומד להכיר אותה כאשר אתה חווה אותה

הבשורה האמיתית בחינוך היא הבינה המלאכותית שתוכל גם לספק לילדינו את הידע הנדרש וללוות את הלמידה. עד אז כדאי שנתמקד באיכויות האנושיות בחינוך

עבור המורה הנרגש בשנתו הראשונה, עבור המחנכת שרקמה חלומות לכיתת החינוך החדשה שלה, עבור המורים שחייבים להרגיש את הכיתה- זו שנה קשה עבורכן.ם

האזרחים במדינה הזו חצויים והחצי שלנו לא שווה יותר מהחצי שלכם. אבל החצי שלכם כן משפיע, כרגע, יותר מהחצי שלנו.

אל תנסו לשדר עסקים כרגיל. העסקים אינם כרגיל. אל תשפטו עצמכם על פי אמות המידות הישנות, אלא נסו להגדיר לעצמכם מה חיוני באמת עכשיו עבור התלמיד

כמה מחשבות של תקווה על חג הפסח בהסגר

A special occasion for a special goodbye

Dancing to the sounds of silence. Can you do that? When all is quite and it is just you, are you moving?

היום בו גיליתי שאני לא עמר חזן ומה למדתי מזה

בזמן שהשר חוטא בלשונו ובכוונותיו, מתרחש חינוך אמיתי ברחבי הארץ. מול המשקל של כותרת בעיתון עומדים עוד ועוד רגעים מצטברים של חינוך ישיר ואוהב.

כאשר מדובר על מורים כולם יודעים לברך יפה, אבל בפועל כל יום הוא 'איןיוםמורה' שבו משאירים לבתי הספר לשבור את הראש איך אפשר באמת לעזור למורים

ברגע שכל אחד יפנים שהוא חלק מהפתרון הוא ייאלץ להבין שהוא גם חלק מהבעיה. לא מכיר הרבה אנשים שאוהבים לחשוב על עצמם כבעיה.

החלו לזלוג דמעות מעיניי. כשעצרו ושאלו אותי מדוע, עניתי שאני פשוט מתרגש שעוד מישהו מצליח לראות את הצוות שלנו ועד כמה מוצלחת העבודה שלהם