פורסם בפייסבוק ב30.11.2019
כמה פעמים בשנים האחרונות שמתם לב שאתם חיים במאה ה21? מתי נזכרתם שעכשיו ממש זו אשכרה המאה ה21? ובכן, אם אתם עובדים בחינוך כנראה זה קרה לכם לא מעט. בכל זאת, מאה מרגשת. יש לי תחביב קצת ביזארי, אני מוכרח להודות, של מעקב אחר כמות הפעמים בהן המספר 21 מוזכר בכנסים, תכניות ואתרים של משרד החינוך. וזו, תאמינו לי, The gift that just keeps on giving. בחינוך בישראל תוכלו, למשל, להשתלם ב"למידה במאה ה21", ב"הוראה במאה ה21" וב"כלים פדגוגיים של המאה ה21". תוכלו ללמוד על "סביבות למידה של המאה ה21", על"שימוש בטכונולוגיות במאה ה21" וכמובן לפתח "מיומנויות של המאה ה21". ואני תוהה לעצמי- האם יש מישהו המעוניין להתפתח ב"הוראה במאה ה18?", ללמד ב"סביבה לימודית של המאה ה19" או לשכלל את "מיומנויות המאה ה20" שלו? האם האזכור האובססיבי למאה שעוד שנה וקצת נכנסת לעשור השלישי שלה אינו מצביע על כך שלא באמת הפנמנו היכן אנחנו נמצאים? האם "לומד עצמאי", "שימוש באינטרנט", "למידה שיתופית", "פתרון בעיות" ו"חשיבה ביקורתית" הם לא הבסיס של הבסיס של כל פדגוגיה? האם "למידה במאה ה21" היא לא פשוט "למידה"? שפה יוצרת מציאות או, לכל הפחות, משפיעה עליה. על כן, יש משמעות לדרך בה אנחנו מדברים על העבודה שלנו. אם ב2019 אנחנו מתייחסים לעצמנו ככאלו המתכוננים למאה שעוד מעט תגיע ושווה קצת להיערך לקראתה, אז אנחנו מזלזלים בעצמנו ובמקצוע שלנו. אם ב2019 עוד לא הבנו שלמידה רלוונטית היא רק למידה הקשורה למאה בה אנחנו חיים, אז אנחנו חוטאים לתפקידנו. אם זה לא מובן מאליו שהוראה היא הוראה במאה ה21 ומיומנויות הן מיומנויות המאה ה21, אז מה בדיוק אנחנו עושים?! וזה לא שאין מה ללמוד ממאות קודמות. בדברים רבים לא הומצא הגלגל מחדש. אני ודאי גם אהיה מבין הראשונים להירשם להשתלמות "כלים פדגוגיים במאה 18" כדי לשאוב קצת השראה מז'אן ז'אק רוסו. אבל, יאללה, בואו נתקדם. "אתגרי החינוך במאה ה21" הם אתגרים שהחלו עוד כשהייתי בחטיבת הביניים ומה קרה מאז? הגיע הזמן שנבין את האתגרים האלו כאתגרי היום ונחליף כבר דיסקט (בכל זאת צריך להשאיר משהו מהמאה הקודמת 😉). אז לקראת 2019 אשר מעבר לפינה, אני רוצה לומר לכולנו: ברוכים הבאים למאה ה21! ועוד טיפ קטן, אם נראה לכם שאני קטנוני בנוגע ל21, אני ממש ממליץ לכם לא לדבר איתי על "למידה אחרת", "הערכה אחרת" ו"הוראה אחרת". באמת, לא כדאי.