פורסם בפייסבוק ב13.11.2017
אז עכשיו כשעבר יום שביתת האזהרה בתיכונים שווה לשאול על מה בדיוק היא הייתה? על מה המאבק וממה יש להיזהר? (https://www.themarker.com/news/education/1.4590523?fbclid=IwAR3PLtN5yPLKv-zqc4VEHvOsHzpW6-mF_8HmljU7ZuI_kF7_v5Ehov6xTNA)
במסגרת הכבוד הדי מפוקפק של הסברת מבנה ההעסקה ותנאי השכר של הרפורמה הישראלית למורים המגיעים ממדינות אחרות זכיתי בתום אחת המצגות שלי (Oz Latmura- the Israeli reform, חובה בכל בית) לשאלה תמימה- מה אני צריך לעשות כדי להעלות את השכר שלי?
התפתלתי בהסברים מגוכחים על לקיחת כיתת חינוך, תפקיד ניהול או השכלה גבוהה אשר כולם מסתכמים בעלייה מביכה של אחוזים זעומים. בסוף, לא נותר לי אלא לומר פשוט "חכו בסבלנות" עוד הרבה שנים המשכורת הרי תעלה מעצמה.
עיוות ההעסקה הזה כל כך צורם. זה גם הזמן לומר בכנות; ותק, במסגרת בה לא ניתן כמעט להיפרד לשלום מעובד לא מוצלח, אינו ערובה לאיכות. הכרתי מורות ותיקות שהתחננתי להיכנס לשיעורים שלהם ובחרדת קודש למדתי מהן את רזי המקצוע, בעוד שהיו מורות ותיקות שהתחננתי כמחנך לא לראותן ברשימת המורות בכיתה שלי והייתי חרד לשמוע את שמן בשיחות עם תלמידים או הורים. אמנם, יש ערך רב בניסיון וההשקעה לאורך זמן מוערכת ותורמת, אך לא תמיד זה כך. לא שם קבור הכלב.
במערכת בה על כל שעת הוראה יש רבע שעה של הכנה, ישיבות, בדיקת מבחנים, פיתוח מקצועי, מועצות פדגוגיות ועוד.. במערכת שבה יש מורי קבלן, עובדי קבלן ועוד עובדים בעלי תפקידי מפתח בשכר לא ראוי . במערכת בה השקעה, קידום ולקיחת אחריות נעשים כמעט מתוך התנדבות. במערכת בה רכזת מקצוע, למשל, היכולה להיות אחראית על עשרות מורים ומאות תלמידים תזכה לגמול מעליב של 6% בלי שום אפשרות לשיפור. במערכת כזו שצריך להתפתל כדי לרדוף אחר עוד כמה נקודות גמול באיזו השתלמות שהרלוונטיות שלה מוטל בספק. במערכת הזו צריך לעשות שינויים יסודיים, מהותיים.
במערכת הזו לא ייתכן שארגון המורים מוכן להשבית לימודים לטובת מאבק כה צר ונקודתי בתוספת שכר למורים ותיקים או דברים עלומים אחרים שאין שום שקיפות ופרסום סביר לגביהם. על אחת כמה וכמה לא ייתכן שתוספת כלשהי תהא במחיר שקט תעשייתי של עוד כמה שנים שיתקעו את כולנו במבנה התעסקותי המחניק הזה.
בעוד התוספת החשובה לשכר המורים המתחילים כבר מזמן הונחה על השולחן בהסכמת הצדדים, לפי כל הפרסומים, ישנו סימן שאלה ענק על הסיבות לשביתה הזו והישגיה. על כן, כדאי שנשאל טוב טוב את עצמנו מי מוביל אותנו ולאן, כי נראה שמי שצריכים להיות תחת אזהרה הם אנחנו.