פורסם ב'דה מרקר' ב18.7.2011
"המח"ט זימנת אותי?", "בהחלט, כן. הגיעו נתוני הרבעון ונראה שאתה מוביל ב-10% על המ"פים בחטיבה במדדי ביצוע מעצרים וסיכול פיגועים, אך נמוך ב-20% במדדי תמותת חיילים ואזרחים בגזרתך. לכן, הפעם המענק שלך מגיע ל-1,00 שקל בלבד. מקווה שתראה שיפור ברבעון הבא. משוחרר".
האם הסיטואציה הזו מנותקת מהמציאות? והרי מי היה מעלה על דעתו לכמת את העשייה הערכית והרגישה של מפקדי צה"ל לכדי תגמול של כמה מאות או אלפי שקלים? ואכן, טרם חרבה המוטיווציה הייחודית של צה"ל לשמירה על חיי אדם תחת זרועה של כלכלת השוק.
אולם לא כך הדבר בנוגע למערכת השנייה המשפיעה ביותר על חיינו, מערכת החינוך. רפורמת עוז לתמורה שהושקה זה מכבר וזכתה לשבחים רבים, רובם בצדק, טומנת בחובה אסון בדמות מערכת תגמולים מבוססי הישגים, היישר מקרביו של העולם העסקי. שר החינוך, גדעון סער ויו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, יצרו שיטת תמחור למורים שיתוגמלו בהתאם לרמת הישגי תלמידיהם.
ראש הממשלה אף הגדיל לומר באחרונה כי התמריצים צמודי ההישגים הם ליבת הרפורמה והבטחה הטובה ביותר לעתיד החינוך. לטענתו, כל מערכות החינוך המובילות בעולם מיישמות בהצלחה מודל דומה של תמלוגים כספיים. ואולם ייתכן שראש הממשלה, כמו גם שר החינוך, לא הכינו את שיעורי הבית כהלכה?
בעולם אין עדות מכריעה להצלחת שיטת התמחור במערכות חינוך מקבילות. בארה"ב, למשל, יש כוונה לבטל את מערך התמריצים שהוטמע כמעט לפני עשור. דו"ח מקינזי על מערכות החינוך המובילות בעולם, לא טרח לציין ולו במלה את נושא התמריצים הכספיים כמהלך מדיניות ראוי. אך אצלנו כנראה, עדיין מאמינים כי בעזרת הטמעה פשטנית של כלכלת השוק בחינוך יגיע משבר המוטיווציה לקצו.
ואולם המציאות צפויה לטפוח על פנינו. כלכלנים מובילים בעולם מזהירים מעירוב נורמות השוק במקום שבו עוד פועלות נורמות חברתיות. למשל, הכלכלן ההתנהגותי, פרופ' דן אריאלי, מפרט בספריו סדרת מחקרים על הנזק הגלום בהמרת מוטיווציה המבוססת על מחויבות חברתית למוטיווציה מבוססת מזומנים. רוב מחקריו מצביעים על כך שלהכנסת תגמול כספי יש תמורה שלילית ובלתי הפיכה.
הסופר הכלכלי דן פינק מסכם את טענות הכלכלנים באמירה כי "מערכת תגמולים של מקל וגזר היא בעלת הצלחה בתחום צר בלבד". במקומה הוא מציע לטפח מוטיווציה על בסיס של קידום אוטונומיה, ותחושות של התמחות ומטרה פנימית. המדע כבר הוכיח כי כלכלת השוק אינה פתרון מספק לתחום המוטיווציה ואינה הולמת מערכות רבות בחברה האנושית.
במחקר שערכה מקינזי על מערכות חינוך בעולם נראה כי כל עוד שכר המורה הוא ראוי, התגמול הכספי אינו מצוי בשיקוליו של המורה בבחירת מקצוע ההוראה. עדיין אנו מתברכים במורים שנכנסים לכיתה חדורי אמונה ביכולת לשנות את עולמו של הילד לטובה ולהעניק לו את כל הכלים הדרושים כדי להצליח בחייו. מערכת החינוך הורסת לעתים מוטיווציה זו במו ידיה במרדף חסר התקנה אחר הישגים וניסיונות להפוך מערכת ערכית חברתית למערכת עסקית קרה. כך תשנה מערכת החינוך את פניה בעתיד הקרוב. לכן, חובה לומר כן לרפורמה, אך לא לשיטת תמחור כושלת ההופכת תלמידים למוצרים ומורים לתגרנים.