הסובלנות היא סירת הצלה רגישה, אין היא יכולה להעלות על סיפונה את מי שמנקב חור בתחתיתה
פורסם בפייסבוק ב15.7.2019
אחת המשימות המרכזיות של מורה להיסטוריה היא לנסות ולאפשר לתלמידים לראות דברים באופן רחב יותר ממה שנהוג להסתכל עליהם. יום הבסטיליה שצוין אתמול הזכיר לי את המאמץ שלי לעקור מהשורש את המחשבה שהמהפכה הצרפתית התרחשה ביום אחד ובמוקד אחד. שורשיי המהפכה נעוצים הרבה לפני יום זה והיא נמשכה זמן רב לאחר ה14.7.1789. הבסטיליה, כך למדנו, היא סמל, היא ייצוג. לכל דור המאבקים שלו ולכל דור הייצוגים שלו. כדאי שכולנו נלמד להבין ולקשר.
אמנם היום איננו אסקופה נדרסת באופן בו היה המעמד השלישי בצרפת המלוכנית, אך עדיין יש לנו את הבסטיליה שלנו. הבסטיליה שלנו מייצגת דבר פשוט להחריד- קבוצת אנשים אשר בכוחה לקחת לעצמה חירות להגדיר את זכויותיהם האלמנטריות של אנשים אחרים. גברים שקובעים את זכויותיהן של נשים על גופן, סטרייטים הקובעים זכויות ללהטבק"ים על אהבתם ועצם היותם, דתיים הקובעים לחילונים את אורך חייהם, יהודים הקובעים את זכויות הפלסטינים על כל חייהם. והיד עוד נטויה.
אינספור אנשים, לאורך אלפי שנים, נאבקו כדי לאפשר לכולנו לא להיות בני חסות, לא לנהל דיון עקר על זכויות בסיסיות. אף אחד מאתנו לא מוכן לחיות תחת שרירות ליבו של איש, לא של הפריץ ולא של הפרץ.
בראיון אחד הצליח שר החינוך הזמני, נציג של מיעוט קטן בחברה שצבר כוח עצום מתוך קונסטלציה פוליטית מסוימת, לייצג בדיוק את כל זה. במתק שפתיו חיבק את תלמידיי ישראל ושלח אותם להמיר את נטייתם, הבטיח לדאוג למיליוני פלסטינים בעודו שולל מהם כל השפעה אזרחית והסביר כיצד אימץ לחיק מפלגתו גזענים נוטפי אלימות כאשר הוא עומד בסירובו לתת בכורה לאישה לא דתייה. עכשיו הוא מבקש מאתנו להיות רק מעט סבלניים כלפי הבסטיליה שלנו. לכבד את דעתו שעיקרה לעקור את דעתנו. מנימי נפשו דיבר ובדבריו חנק את ציפור הנפש שלנו.
הסובלנות היא סירת הצלה רגישה, אין היא יכולה להעלות על סיפונה את מי שמנקב חור בתחתיתה. לא ניתן לקיים סובלנות ולדון בהפרדה גזעית, לא ניתן לקיים סובלנות ולדון באלימות דתית, לא ניתן לקיים סובלנות ולדון בעליונות לאומנית. וכן, לא ניתן לדון בחינוך ששולח נערים ונערות להמרה.
אנשים טועים לחשוב שכבר אין לנו על מה להילחם, שכל הבסטיליות נפלו. אחרים לא מבינים על מה נאבק כאשר לפנינו "עגלה ריקה".
אך לפנינו ניצבות שלוש מילים שנחרטו בדם ונצרבו בחופש המחשבה: חירות, שוויון, אחווה.