כל הרפורמות בבתי הספר נעשות מבלי לשמוע את אנשי השטח, המודעים למצב. משם גם צריך להגיע השינוי למען חינוך ילדינו.

התייחסות דפרניציאלית דורשת טכניקה. במאמר של אלי הוא מכנה את זה עבודה קלינית. אני מסכים. הדבר הנכון יהיה להכיר בכך שזה אחד האתגרים המשמעותיים

על איך לומדים באוסטריה על מלחמה שהם הובילו אליה וגם הפסידו (ולא בפעם האחרונה). על אימפריה שהתמוטטה, אך עדיין חיה בתודעה הלאומית של האוסטרים

חיפשתי איזון בשלהי "תקופת הקודים" המדכאת שבאה עם הכנת התעודות ובה מוטל עלינו לצמצם בכוח אנשים למספרי קוד. מצאתי את האיזון בכיתות, כמובן

איך קרה שבמדינת ישראל דבר בסיסי וחיוני כל כך כמו טיול בארץ הפך להיות עניין של חברת טיולים ולא של מערכת החינוך?

בשבילי חינוך הוא החופש מכבלי העכשיו. החופש להסתכל על המציאות לא רק כמו שהיא ברגע זה, אלא כפי שאנחנו שואפים שתהיה

הבחינות אינן אלא מחסום לחדשנות ופיתוח דעת, אבן נגף שעוצרת את הלמידה המשמעותית. המורה גילי רומן קורא לשר החינוך לא לחשוש להנהיג מהפכה אמיתית

במערכת החינוך הישראלית נמצאים, לפי ההערכות הזהירות ביותר, אלפי אנשים המלמדים בבתי הספר, אך הם אינם מורים מן המניין - הם עובדי קבלן

העברתי את יום ההורים הראשון שלי. די היה ברור שיש כאן אתגר של זמן ומיקוד. בכל זאת, 41 תלמידים, עשר דק' לשיחה.. אז החלטתי להשתמש בכובעים

פורסם בדצמבר 2012 הבטחתי בשבוע שעבר לכתוב כמה מילים על הראיון עם נפתלי בנט וכבר הגיעו תלונות שאני לא מקיים הבטחות (ועוד בתקופת בחירות..)....

המסקנה הקשה שהגעתי אליה היא שהפקרנו את התלמידים. זנחנו את עתידם האזרחי לטובת כיפופי ידיים על הכתבת אג'נדות בספרי לימוד שאיש לא קורא ברצינות

לציבור המורים מגיעה תודה, תודה חמה, ורצוי שעה אחת קודם. תודה שתחזיר להם את הניצוץ בעיניים לגבי השליחות שלהם, תודה שתיתן להם את הכוח לשנות

רחבת משרד החינוך הייתה שוקקת באנשים ועמוסת שולחנות. בתוך זמן קצר התקבצו אל המקום אורחים שעד אותו זמן ראו באזור המבוצר כמעוז של בירוקרטיה

בישראל עדיין מאמינים שבעזרת הטמעה של כלכלת השוק בחינוך יבוא המשבר לקיצו