הבסטיליה שלנו מייצגת דבר פשוט להחריד- קבוצת אנשים אשר בכוחה לקחת לעצמה חירות להגדיר את זכויותיהם האלמנטריות של אנשים אחרים

"אני מאמין בך, מאמין שתצליח, פשוט לא כאן, לא עכשיו". ואני באמת מאמין. אבל התלמיד בכל זאת תמיד שומע "אתה לא"

פרק זה מדבר עלינו, המורות והמורים, על מי אנחנו רוצים להיות כשאנחנו נכנסים לכיתה

די מהר הבנתי שהבחירה לא בידיים שלי. הדבר היחידי שהיה קריטי עבורי להבהיר לתלמידה בשיחה היה שההצלחה שלה היא בידיים שלה

I would like to take this inspiration and share a message about belonging and ownership. Two close and extremely distant concepts.

"מה יש לספר על השנה הזו, לא הצלחות מסחררות, לא כישלונות מהדהדים. סתם שנה. מיותרת". "לא משהו לעשות עליו הרצאת טד..."

הדבר המגדיר עבורי את כניסתי לתחום החינוך הפורמלי מחזיר אותי ליום אחד כמדריך אזרחות בכנסת

אני לא רואה שום פסול בתחרות, להיפך. התחרות מניעה אותנו, מרגשת ומעודדת לצלוח מכשולים. אך האם אנחנו זוכרים שיש לה מחיר?

A culture of yes is a blessing on the personal level as well as on the community level. But, we need to make sure we don't overdo it

אפל הביאו לעולמנו דרגה חדשה של חיבור לחפצים ואני יכול רק להסיר את הכובע. אבל, בו זמנית, לשים סימן שאלה ענק אם אנחנו צריכים את כל זה

חינוך לשינוי אינו מתחיל במהפכות גדולות, אלא במחשבות קטנות. אין שינוי ללא דמיון, ללא גמישות מחשבתית וללא תעוזה רעיונית על גבול הגיחוך

אני לא יודע איך ללמד על אהבה. אני לא יודע לומר מתי היא באה, אם בכלל, ואיך נכון לצפות לה. אבל אני כן יודע שאין לה גיל ואין לה חוקים

מה אחד הדברים הכי גרועים שיכולים לקרות למורה? שלא יבינו אותו. גרוע מזה, שיחשבו שהוא מבזבז זמן. גרוע מזה, שיחשבו שהוא עושה שטויות, עושה שוק

בואו נחשוב רגע על הדברים מנקודת המבט של ההורה. הורה הוא קהל שבוי. הוא נמצא במערכת שאין בה כמעט שום בחירה. רמת ההשפעה שלו כמעט אפסית

"יש משהו במורה הטוב המסוגל לעורר ולהסעיר את התלמיד" אמר לנו עוז ואני נשבתי בקסם האפשרות שאולי יום אחד אוכל גם אני לבוא לכיתה "נלהב כמו ילד"

Allow yourselves to stop and enjoy the smallest moments. find the way to integrate these modest components of life into your ambitious paths

The short and familiar path isn't a guarantee for fulfillment or success. It is just the one more known to you

אם ב2019 אנחנו מתייחסים לעצמנו ככאלו המתכוננים למאה שעוד מעט תגיע ושווה קצת להיערך לקראתה, אז אנחנו מזלזלים בעצמנו ובמקצוע שלנו

אנחנו חייבים לזכור שאיננו מכירים את האנשים שאנו מחנכים אנחנו יודעים את מה ששואלים

לאורך שנותיי כמחנך שמתי לב שחלק ניכר מתלמידיי אינם מצליחים לומר שקשה להם. עם הזמן הבחנתי שזו לא רק אצלי, אלא תנועה רחבה יותר הנמנעת מקושי